
להסכים לראות שהם גדלים
יש רגעים כאלו שפתאום נבין שהמשפחה שלנו גדלה. לא במובן הפיזי אלא במובן של "דברים שהתאימו לנו פעם, כבר לא מתאימים היום" התובנה הזו נוחתת

יש רגעים כאלו שפתאום נבין שהמשפחה שלנו גדלה. לא במובן הפיזי אלא במובן של "דברים שהתאימו לנו פעם, כבר לא מתאימים היום" התובנה הזו נוחתת

"איזה בושה! אני לא יודעת מה אני עושה עם זה?!" היא שיתפה אותי בשיחת טלפון בקול חלש. "מה להגיד לו? איך להגיב? אני אמורה להתקשר

איך לבחור ספר? דבר ראשון: להבחין האם הספר מיועד למסגרת חינוכית כלשהי, לבית פרטי, לבית של סבא וסבתא וכו'… דבר שני: לעיין בספר ולשאול את

למה בכל שנה אני מקפידה לאסוף את כל שכבת ז' לשיחת הטרמה והכנה לקראת חיסוני הפפילומה? כי החיסונים מגיעים לבית ספר. והילדים ידברו על

"תני לי איזה מתכון" כתבה לי אחת האמהות שנכחה בהרצאה שלי " אני יודעת שאמרת שאת לא נותנת מתכונים אבל אני ממש רוצה לשוחח עם

לא להאמין אבל הכל התחיל בזכות מאמר אחד…. בסוף השיעור גאוגרפיה ניגש אלי אחד התלמידים ואמר לי :"סהר, אני עליתי עליך. שמתי לב – המבחנים

"את לא מבינה" הוא אומר לי " זה בצחוק! זה כזה החבר'ה וזה…זה בצחוק, זה מצחיק!" מה מצחיק?! אני אתאר לך את הטרנד התורן: בגדול

במקום מסך – לשחק במשחק מוזיקלי לפעמים יש נסיעות משפחתיות שבהן אנחנו עושים "פוס משחק" למסכים ואז נוצר מנהג כזה של בחירת שירים – אנחנו

הקדמה חשובה על הרגע שבו הטקסט הזה נכתב את הטקסט הזה כתבתי בשנה שעברה לפני שהוא עלה לכיתה א'.ואז נתקענו בחו"ל בחופשת ההתאוששות מ250 ימי

זיקפה – נושא קטן עם השפעה גדולה זקפה – איפה זה פוגש אותנו? זקפה יכולה להכניס אותנו למבוכה כשזה קורה לילדים שלנו, כשיש שיחה על