ליכן סקלורוזיס
*אזהרת טריגר* – הפוסט מכיל מידע על מחלת ערייה (בפות) שכיחה אך שקטה. אני יודעת שיש הורים שמידע כזה ישר גורם לחרדה או ללחץ, זאת
*אזהרת טריגר* – הפוסט מכיל מידע על מחלת ערייה (בפות) שכיחה אך שקטה. אני יודעת שיש הורים שמידע כזה ישר גורם לחרדה או ללחץ, זאת

לשיחה הזאת חיכיתי ממש (כאמא). אפשר אפילו לומר – התרגשתי. והיא…קצת פחות. קבענו לעצמינו דייט בשעה שבה הבית היה ריק, התיישבנו על הספה, הכנתי לה
הימים ימי טרום וסת, ימי מלחמה ודאגה לשלום האיש שנמצא אי שם "בפנים" (כמו שאומרים…כי אסור להגיד בדיוק איפה אבל כולם פה בישראל מבינים). ואני

כבר 16 שנים שאני דודה ומאז המשפחה גדלה ויש עוד ועוד אחיינים ואחייניות. סבתא לא מרשה לספור אז לא נאמר מספר מדויק אבל בואו נגיד
מיד כשהגענו ל"זוחלייה" של אבא שלי Aron Fay Gal, ניצן שם לב שבאזור של הצבים יש פעילות מעניינת. הוא נכנס והתיישב לצפות. בשלב מסוים הוא
שיחת חולין שכזו – "אמא אני יכול לגעת לך בפות?" "לא" "טוב. אבל אני מרשה למי שרוצה לגעת בפין שלי" "אני לא מרשה לך

הנה סיפור שהולך איתי כבר שנים – באחת הפעמים שעליתי על ההסעה לבית הספר, הייתי אולי בכיתה ז'… הנהג שלנו, קראו לו אשר, אדם מקסים

זה קרה די מהר הדלת של השירותים נסגרה ושמעתי את הציחקוקים של שניהם. פתחתי את הדלת שני קטנטנים בני ארבע עמדו שם עם חיוך גדול

"שמעתם פעם על יום האונס?" ישבתי בסדנה עם בני ובנות נוער (כיתה ח') מדהיםות מאיזה ישוב בצפון. בתכלס התכוונתי לדבר איתם על מיניות חיובית וטובה

שיחה שהתחילה לגמרי במקרה הוא זרק איזה משהו, הכי צדדי שאפשר אז שאלתי אם הוא רוצה לדבר על זה רגע "כן… " (הוא אמר אבל