"איממממממאאאאא – איפה הספר שלי?" הוא קרא בקול כועס ועצבני!
אופסי… לקחתי את הספרים להרצאה ושכחתי להחזיר לו….
"זה בשקית הורודה… עם כל שאר הספרים…"
הוא בא אלי כועס עם הספר ביד "אמא, את חייבת לזכור להחזיר לי את הספר למקום כל פעם שאת לוקחת אותו. קנית אותו בשבילי או בשביל כל ההורים האלו שאת פוגשת?!" הרגשתי ממש נזופה ואז הוא הוסיף "ויש לך מזל שהם לא הזיזו לי את הסמנייה!"
אני מודה שביני לבין עצמי ממש שמחתי שהוא הפך את הספר הזה לשלו…. שהוא מתרגש לקרוא בו, שהוא אולי מרגיש קצת גדול וקצת כזה….בוגר.
וזה בטח תחושה נעימה כל כך.
ובאמת קניתי את הספר הזה בשבילו אבל…מה לעשות שאצלי בחיים הכל קצת מתערבב והספרים שאני מדברת עליהם הם גם הספרים שאני כאמא (וכמורה) משתמשת בהם….
ו…חס וחלילה
חס וחלילה שאני אזכיר לו שכשהבאתי לו את הספר הוא נהם לעברי בכעס ובאכזבה: "מה?! זאת ההפתעה שאמרת שקנית לי??? אוף. חשבתי משהו אחר…"
וחס וחלילה שאני אגיד משהו כשהוא שואל אותי – מתי השבוע יהיה לך או לאבא זמן לשבת לקרוא איתי בספר? (כי סיכמנו שקוראים ביחד…)
וחס וחלילה שאני אשכח שוב להחזיר לו את הספר למקום המיוחד שלו, במגירה הפרטית ליד המיטה.
כמה הערות ומחשבות נוספות:
- אנחנו קוראים את הספר ביחד כי החלטנו שעוד יש שם כמה דברים שפחות מתאימים לגיל שלו וככה אנחנו מתווכים ובוחרים את המידע. יש גם דפים שהוא בעצמו אומר שהם משעממים או לא רלוונטיים לו ואנחנו מדלגים עליהם.
- יש לי ביקורת על הספר (חובה הרי) – ואני בהחלט לא חושבת שהוא מתאים לכל אחד, לכל בית, לכל אג'נדה הורית. יש מגוון שלם של ספרים לבנים (ולבנות) -תבחרו מה שמתאים לכם. הביקורת הכי מהותית שלי היא שהבנים שמוצגים שם הם….אך ורק בנים סיסג'נדרים. כלומר – אין הרבה מקום למגוון הזהויות. גם במראה וגם מילים. הביקורת השניה קשורה לזה שההתייחסות שם היא מאוד קוטבית והטרונורמטיבית – בנים נמשכים לבנות, בנים אמורים להרגיש ככה, בנים אמורים להתנהג ככה… אבל מצד שני זאת ממש הזדמנות לקרוא עם הילד שלך את הספר ולשאול אותו "כל הבנים מרגישים ככה?" או " אתה מזדהה?" או "אם יש בן שלא מרגיש ככה – מה זה אומר עליו? האם הוא פחות בן…?" – הזדמנות מעולה ללמד אותם על חשיבה ביקורתית.
- אני חושבת שהספר הזה מתאים בעיקר לבנים בגילאי 9-12 – אח"כ הם צריכים אולי משהו אחר קצת יותר מפורט. בכל מקרה הייתי ממליצה לקרוא את זה איתם ביחד ולא לבד (בגילאים האלו). הזמדנות לזמן ביחד שלכם.
- יש בספר המון המון מלל. יש בנים (והורים) שהמלל יהיה להם עמוס מידי וקשה לקריאה.
אני חושבת שאם כהורים תפתחו את הספר ותגלו שיש דברים שאתם לא מסכימים איתם או חושבים אחרת – תגידו להם
ואם מתוארות שם חוויות שגם אתם חוויתם – תגידו להם
ואם הקריאה תעורר בכם שאלות שבא לכם לשאול – אז תשאלו. גם אם זה יהיה "במקום לקרוא את הספר".
ואם הספר יעלה מבוכה (אצלך או אצל הבן שלך)- מעולה תנו לה מקום ועל הדרך תלמדו אותו שמותר להרגיש מבוכה ושהכל בסדר. ואולי גם תלמדו אותו איך להתמודד עם המבוכה (קצת הומור, נשימות, לעבור לנושא הבא וכו').
באופן אישי בתוך העומס של החיים – אם לא סימנתי לעצמי לשבת עם הילד שלי ולקרוא איתו – לא הצלחתי לעשות את זה. אז סמנו לעצמיכם דייט ביומן – זה שווה את זה!!!
תאריך פרסום: 24.1.2023
רוצה לקבל רעיונות נוספים לחינוך מיני בשיח הביתי ? לחצו פה להמלצות וחוות הדעת שלי על ספרים מותאמים לפי גיל ונושא
