שאלתי: "מה הייתם רוצים ללמוד לגבי פרידות"

שאלתי: "מה הייתם רוצים ללמוד לגבי פרידות?"

בהתחלה הייתה שתיקה

ואז:

"איך לבטא את מה שאני רוצה מבלי לפגוע בצד השני?"

"להיפרד בלי לפגוע – זה בכלל אפשרי?"

"יכול להיות מצב שבו משהו שטוב לי יפגע במישהו אחר?"

"איך להגיד את זה לצד השני?"

"להיפרד בבום או לאט לאט? ואיך יודעים שהקצב הוא נכון?"

" את ממליצה לקחת הפסקה?"

"מה זה אומר אם נפרדים וחוזרים ונפרדים שוב….?"

פרידה זה שיעור חשוב במערכות יחסים. במובן מסוים פרידה היא סוג של בחירה והצבת כוונה וגבול בידיעה שיתכן (לא תמיד אבל לפעמים) זה חד צדדי. ואז הבחירה, הכוונה והגבול שלך נכפים ומשפיעים מאוד על הצד השני, מבלי שהוא או היא רצו בכך.

ואז יכולה להיות פגיעה (כלומר אחד הצדדים יחוש פגוע/נעלב/דחוי)

ופגיעה יכולה להוביל לתחושות אשמה (אצל זה שיזם את הפרידה)

למרות שאולי אין שום סיבה לתחושת אשמה – אם את.ה עושה מה שטוב ונכון לך.

ועדין. זה מורכב. ועדין יש מיליון תחושות שמתערבבות.

כן. גם כשזה מרגיש נכון.

ופרידה לפעמים מרגישה כמו כישלון – שלא הצלחנו להחזיק זוגיות… אולי לא הייתי מספיק טוב.ה?

ואז יש את הריק של לאחר הפרידה. ואיך לומדים מה לעשות איתו? ואיך להגיב כשניפגש (בטעות או בכוונה) איך מנתקים קשר? ואיך להתמודד עם זה שהניתוק הזה הוא מוזר וקשה? אולי בכלל עדיף לא לנתק?

שאלות טובות.

תשובות…. בעיני הן לא חד משמעיות

בעיני זה דיון לשם הדיון. לשם הנחת השאלות, המחשבות, התהיות

לשם הסימון של – זה מורכב וזה נורמלי שזה מורכב ואפשר לדבר איתי על זה.

שאלות שמותר, כדאי ואף רצוי פשוט לשאול אותם במרחב (בכיתה, בבית).

נערה שראיינתי הסבירה לי שהדבר הכי טוב כשנפרדים זה לעטוף את עצמך בחברות שחוו את זה פעם, לשפוך את הלב שלך ולשמוע שהכל יהיה בסדר בסוף.

ואני אמרתי פעם לנער שחווה פרידה כואבת שהידיעה שפרידה היא שיברון לב לא מקלה על הכאב אלא רק מאפשרת לעצמך להיות קצת יותר בחמלה עם העצמך הכואב, לא להתנגד לאבל על הפרידה.

וזה. מאוד. יכול. להקל.

וחיבוק.

כמובן.

אה ו… אם תרצו אחלה מתודה לשיעור אז איילין ונאס דיילי עושים פה מודלינג מדהים (מדהייייייים!!!!!) לאיך להיפרד. אז אפשר פשוט לצפות בזה עם התלמידיםות שלך : https://www.youtube.com/watch?v=VxUoZi9LrDY

לעוד מרכי פעילות עם הכיתה / קבוצה שלך שהכנתי ואני משתפת באהבה – אפשר ללחוץ פה !