רק רציתי לקנות לו דאורדורנט
עמדתי מול המדף עמוס הדאורדורנטים בסופר.
הוא היה מחולק בבירור לכאלו שמיועדים לגברים וכאלו שמיועדים לנשים
ואני באוטומט – הסתכלתי על של הגברים
כלומר -הוא עדין לא גבר, הוא ילד, בתהליך התבגרות התחלתי ומרגש
שרוצה דאורדורנט (מסיבותיו שלו -משאירה את זה שלו).
אבל זה היה האוטומט שלי.
ואני מוצאת את עצמי מריחה אחד אחד
והריח חזק מידי, נוכח מידי, מבוגר מדי, משהו שם הרגיש לי…. מידי
אז עברתי לשל הנשים, ככה מתוך סקרנות
וגיליתי שם ריחות עדינים, נעימים כמעט לא נוכחים. שקטים.
חשבתי לעצמי שהדאורדורנט של הבן שלי מכתיב עבורו את הגבריות שלו. הצבע, הריח, העוצמה, הצורה אפילו המילים שרשומות על גבי הדאורדורנט עצמו.
וזה היה רגע מורכב.
החלוקה הזו של דאורדורנטים גבריים ונשיים….לא מתאימה לי. לא מסתדרת לי.
אז בחרתי לבן שלי
דאורדורנט בלי מגדר, עם ריח שמרגיש לי מתאים לילד בתחילת גיל התבגרות שרוצה דאורדורנט.
והוא שמח בו כל כך
ויום אחד הוא יבחר לעצמו את הדאורדורנט שלו.
וזה ממש ממש בסדר.
לעוד נושאים שאפשר לדבר עליהם עם המתבגרים שלך – בואו ל"לדוג הזדמנות לשיח" שהכנתי לכם .
