שיחה לפני שהולכים למקום ציבורי

רגע לפני שנכנסנו לחניה לקראת ההופעה של הלהקה האהובה עליו, הנמכתי את המוזיקה ברכב.

הוא כבר הבין וסינן לחבר שלו שישב לידו "הנה השיחה הקבועה".

הוא מתבגר, וגם צודק. זאת באמת השיחה הקבועה.

"נו, אז אתם מקשיבים?!"

אני שואלת ורואה את שניהם דרך המראה מהנהנים

 

"איזה מרגש!!! הופעה של Full-Trunk, הולך להיות שמח ואדיר ומקפיץ זה בטוח!

חוץמזה – הרבה מאוד אנשים אוהבים אותם אז סביר להניח שיהיה צפוף והומה אדם, והחלל הוא חלל סגור וחשוך יחסית.

אז ברור שנהיה ביחד כל הזמן

אבל אם במקרה אתם לא מוצאים אותנו – אנחנו נסכם על נקודה שתגיעו אליה אם לא תראו אותנו

ואם אתם צריכים לשרותים -תלכו ביחד או עם אחת מאיתנו. אם הלכתם ביחד תהיו בעירנות אחד לשני ותזכרו שאין שום סיבה בעולם שאדם זר יתקשר איתכם, במיוחד כשאנחנו לא לידכם.

לפעמים בארועים צפופים יכול להיות מגע לא מכוון שהוא תוצאה של הרבה אנשים שעומדים אחד ליד השני ואין הרבה מאוד מקום לתזוזה.

אבל הצפיפות היא לא הצדקה למגע מכוון בגוף שלכם – לא בראש, לא בכתפיים, לא באזור של איבר המין ולא בשום מקום אחר. ואם יש מגע כזה תגידו לנו, זה לא סבבה ואנחנו נטפל בזה." (כאן אמרתי איבר מין אז הייתה עצירה של צחקוקים ומבוכה)

"ואם תרצו לרקוד ולהשתגע תשימו לב למי שסביבכם, אנחנו לא לבד.

ויכול להיות שהם יגידו על הבמה כל מיני דברים שקשורים למלחמה או לעולם של המבוגרים – זה בסדר. אנחנו הולכים להופעה שמיועדת למבוגרים ומה שצריך נסביר לכם אח"כ.

אם לא היינו חושבות שזה יתאים לכם, לא היינו קונות את הכרטיסים להופעה הזו".

 

בפועל מה שהיה:

הייתה הופעה פגז!!!! מאוזנת מאוד בין אסקפיזם ללזכור מה המציאות שבחוץ.

והם היו צמודים לבמה (שורה ראשונה, עמדו שם שעה כדי שחלילה לא יתפס המקום).

בזמן שהם עמדו מרותקים וללא תזוזה מסתכלים על הלהקה במבט מעריץ ומלא סקרנות, אנחנו רקדנו מאחוריהם. לא היה כל כך צפוף כמו שחששנו.

בשלב מסוים של הפסקה בין שיר לשיר פנה אלינו אדם שרקד לידנו ואמר:

"וואו תסלחו לי, לפעמים בריקוד שלי אני נוטה לזוז בלי לשים לב, אם אני חלילה נכנס למרחב האישי שלכם או אם זה מרגיש לכן לא בנוח תגידו לי אני אזוז".

אח"כ כשהסתיימה ההופעה וחזרנו לרכב מרוגשים ועייפים

סיפרנו להם על מה שהאדם הזה אמר לנו

ופלג אמר :"אמא נכון זה ממש יפה מצידו שהוא אמר לכם את זה?"

אמרתי לו "כן, זה היה נעים לדעת שהוא מודע ורגיש לסביבה שלו. זה הרגיש בטוח יותר".

"גם אני אהיה כזה"

נשמה שלי. אתה כבר כזה!

 

בתמונה: שני ילדים בני 11 מהופנטים לבמה

לא רואים בתמונה: שתי אמהות שרוקדות ללא הפסקה – עלאק קנינו כרטיס בשבילם

 

נהנתם מהמאמר ? כאן משתפים :)

מאמרים נוספים

חיפשת תוכן מיוחד? הגעת למקום הנכון!

— הרשמה לניוזלטר שלי —

רוצה לקבל ממני עוד תוכן
מעולה בנושא חינוך למיניות
חיובית ומייטיבה
בבית ובמרחב החינוכי?!