מכירים.ות את המשחקים האלו –נשיקה-סטירה, 7 דקות בגן עדן, ספינת האהבה, אמת או חובה וכו'….
פעם מזמן, בין גיל 10 ל-13 זה היה להיט.
ובאופן לא מפתיע – גם הילדים.ות שלנו ממשיכים.ות במסורת…
אז לכבוד עונת הבת/בר מצוות… כתבתי לכם פוסט 🙂
מה אומר כל משחק?
משחק נשיקה סתירה
שואלים אחד את השני "נשיקה או סתירה?" והצד השני חייב לבחור משהו. נשיקה מביעה חיבה וסתירה מביעה דחייה. כמובן שהנשאלים הם תמיד לא אותו המגדר (בן שואל בת ולהפך).
משחק 7 דק' בגן עדן
מסובבים בקבוק ואיפה שהבקבוק נעצר שני המשתתפים שהבקבוק "מצביע" עליהם צריכים להכנס לחדר לבד ולהיות שם במשך 7 דק'. הצפייה החברתית (לכאורה) היא שיהיה שם מגע. בהתאם לגיל כך הצפייה – בכיתה ו-ז הצפייה תהיה בד"כ נשיקה. בגילאים היותר גדולים פחות ישחקו את המשחק הזה…
משחק ספינת האהבה
נותנים לך שמות של שלושה ילדים/ילדות (תמיד זה יהיה המגדר השני) ואת.ה צריך.ה לבחור: עם מי את רוצה להתחתן מי לזרוק לכרישים ומי להתנשק (יש כמובן כל מיני גרסאות שבסופו של דבר מביעים את אותו הדבר… עם מי היית רוצה לחיות חיים, עם מי להיות במגע חד פעמי ואת מי לדחות ממך)
אמת או חובה
הוא משחק מאוד מוכר שבו מסובבים בקבוק ומי שהפיה של הנבקבוק יוצאת לכיוון שלו הצד השני של הבקבוק שואל אותו "אמת או חובה". חובה זה משימות ואמת אלו הצהרות או תשובות שבהם צריך להיות בכנות מלאה.
אז המשחקים נחמדים וברור לגמרי למה הם פופולריים כל כך בגיל ההתבגרות…
ואני מניחה שהזכרונות מהמשחקים האלו שונים אצל כל אחד ואחת מאיתנו אבל בואו נתבונן עליהם רגע כמחנכים ומחנכות (בכיתה או בבית).
מה זה בתכלס המשחקים האלו? התחלה של גיל התבגרות, של חיקוי של עולם מבוגרים, של התנסות ראשונה בהתעוררות אינטימית קטנה שלפעמים עדין לא יודעים לתת לה שם או גבול. מנקודת המבט שלהם אלו יכולים להיות גם רגעים מרגשים, סודיים, יצירת עולם משלהם.
ולכן, זאת בדיוק הסיבה שחשוב שאנחנו נהיה שם.
מה המשחקים האלו יכולים ללמד את הילדים.ות שלנו?
- שלגיטימי לשחק במשחק שבו את.ה לא יכול.ה לסרב לקבל או לתת נשיקה או סתירה או כל משימה אחרת.
- שכשאנחנו מתחת לשמיכה או מאחורי וילון הוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה
- הוא מחליט. (לפעמים זה יהיה הם או הן). את לא.
- זה תמיד יהיה הוא והיא. שום ורסיה אחרת.
- יש דירוג, נשמממה, ואם את.ה לא בדירוג -זה אומר עליך המון.
- אם תגיד.י "לא" למשחק שכזה תהיה לזה משמעות חברתית שתצטרך.י להתמודד איתה. ולהגיד "לא" למשהו חברתי בגילאי 10-13 זה -וואו, קשה ממש!!!! (זוכרים.ות?)
- מי שבהיררכיה חברתית גבוהה ממך – מחליט.ה ומדרג.ת אותך.
איך להיות שם עבורם?
מורה/ צוות חינוכי:
הציפו את הנושא בכיתה, שאלו אותם מה החוקים במשחק, מה המטרות, מה קורה כשמישהו.י לא רוצה להשתתף. דברו על זה איתם. לא חייבים להביע עמדת נגד או בעד, אפשר פשוט להציף מורכבות ולהוציא את הנושא הזה מהטאבו.
הורה:
הציפו את הנושא לפני מפגש חברתי/בר-בת מצווה, שאלו את בנכם או בתכם איך להם עם המשחקים הללו? תבנו איתם ביחד אסטרטגיית יציאה/כלים להתמודדות עם סיטואציה שכזו, שוחחו איתם על המסרים של המשחקים כך שגם אם יבחרו לשחק הם ישמעו מכם מה דעתכם בנידון, וזה יהדהד להם יופי גם כשיהיו בסיטואציות אינטימיות אמיתיות.
הנה כמה מסרים שאפשר להגיד להם:
- זה טבעי לרצות לדבר על אהבה, חברוּת ורגשות בגיל הזה זה חלק מההתבגרות, וזה ממש בסדר שאת.ה סקרן.ית לגבי הנושא הזה
- בכל משחק – חשוב לשים לב איך כל המשתתפים מרגישים – גם אם משהו מצחיק אותנו, הוא יכול להביך מישהו אחר. לא כולם רוצים לחשוף מי הם אוהבים, ולא כולם רוצים שיציעו להם מישהו. בואו נוודא שכולם מרגישים בנוח ולא נבוכים. ואולינ לחשוב ביחד איתם איך אפשר לוודא ולראות ששאר המשתתפים נהנים. ומה לעשות אם נזהה שלא.
- תכננו גבולות למשחק – נגיד להרים דגל אדום אם שאלה או משימה כלשהי פגשה גבול, שלא מכריחים אף אחד ואף אחת להשתתף, אולי להמציא מילת ביטחון. תדברו על גבולות הצחוקים. פעם פגשתי קבוצת ילדים בכיתה ו ושאלתי אותם מה הגבולות של המשחק שלהם. בהתחלה הם לא הבינו על מה אני מדברת אבל אחרי כמה זמן אחד מהם אמר – אם מישהו אומר שהוא לא רוצה לענות או להשתתף והוא אומר את זה 3 פעמים אז צריך לעצור. מסתבר שזה היה חוק לא מוסכם אבל כן ברור ומוכר לכל הקבוצה.
- להזכיר שפשר לדבר על אהבה גם בלי להפוך אותה לבדיחה
ואם תהית מה דעתי האישית בנידון
אני לא נגד המשחקים האלו להפך.
אני בעד:
בעד לדבר, בעד לזהות הזדמיונות לשיח, בעד להתמודד עם מה שהעולם והתרבות מביאים, בעד לשים דברים על השולחן ולא לכסות אותם כאילו הם לא שם. אני בעד ליצור את השינוי באופן שבו אני, כילד או ילדה, אבחר להתנהל, להבין או ללמוד סיטואציה מסוימת.
כאמא וכמורה אני תמיד אומרת שאם משהו במשחק לא נראה להם, אם לא מרגיש להם שהוא משחק (כלומר שהוא כייפי ובהסכמה ונעים לכולם ובעיקר להם) אבל לא נעים להם להגיד משהו – אז שימציאו שקר לבן. שיגידו שהם צריכים פיפי, שיזייפו שיחת טלפון ממני, שימצאו את הדרך הכי נוחה וטובה להם לא להכנס לתוך סיטואציה שלא טובה להם. ובהקשר הזה – מותר גם לשקר. הבטחתי שאני תמיד אשתף פעולה עם האליבי…
נכתב בתאריך: 6.4.2021
עודכן בתאריך: 16.4.2025
רוצה לקרוא עוד תכנים שיעזרו לך בחינוך המיני בבית? הנה פוסט לדוגמא על איך לתמוך בבת שלך שמתבגרת