דגדגן

הנה סיפור שהולך איתי כבר שנים – באחת הפעמים שעליתי על ההסעה לבית הספר, הייתי אולי בכיתה ז'… הנהג שלנו, קראו לו אשר, אדם מקסים ונחמד שהיה מגמם. בדיוק כשאשר התכוון להתחיל לנסוע הגיע מישהו ושאל "אתה מגיע אולי לבית דגן?" ואשר ענה לו :" אתה צריך לבית…דג…דג…דג…דגן?". כולם בהסעה התחילו לצחוק וגם אשר היה נבוך. אני זוכרת שאני לא הבנתי את המבוכה ורק כשביקשתי הסבר מחברה שישבה לידי היא לחשה לי : "זה קשור לסקס…" והאדימה כולה…
לא הבנתי איך ומה אבל זרמתי… התשובה הזו הספיקה לי בזמנו.

60 שניות על הדגדגן

המבנה של הדגדגן

מול המראה אנחנו יכולות לראות רק את הקצה של הדגדגן ולמרבה ההפתעה (וההתרגשות) אצל כל אחת מאיתנו הקצה הזה נראה קצת אחרת….

אבל רובו יושב בפנים. לדגדגן יש מבנה תלת-ממדי שמורכב ממספר חלקים:

הגלנס – החלק החיצוני של הדגדגן (זה החלק שאפשר לראות במראה). הוא מעין "כפתור" קטן שעשיר בעצבים ורגיש מאוד (הגלנס מכיל כ-8,000 קצות עצבים, מה שהופך אותו לאזור הארוגני הרגיש ביותר בגוף!!!). הוא מלא בקולטנים תחושתיים, במיוחד כאלה שמזהים רטט (וזה מסביר למה מגע עדין או תנועות רוטטות יכולים לעורר הנאה).

הקורפורה (corpora), הקרורה (crura), ו-הבולבוס (bulbs) – שהם כולם חלקים פנימיים שעשויים מרקמה זקיפה (כן כן – ממש כמו הפין). החלקים האלו נמצאים מתחת לשפתיים הפנימיות של הפות. בעת עוררות מינית, הם מתמלאים בדם, מתנפחים ונהיים רגישים יותר, מה שמסביר מדוע חדירה יכולה להיות נעימה … כי היא מגרה את הבולבוסים מבפנים .

חלק מהדגדגן עובר ממש סביב השופכה והנרתיק, כך שגם כשנוגעים באזורים האלה – יש בעצם גירוי עקיף של הדגדגן. הדגדגן מעוגן לעצמות האגן דרך רצועות תומכות, והוא מתקפל פנימה בצורת בומרנג.

אז למה אנחנו יודעות כל כך מעט על הדגדגן?

איך לדבר על הדגדגן עם נוער?

אפשר לשלב את הנושא בשיעורים או בשיח בבית כשמדברים על המבנה האנטומי של הפות.

כשנסביר על שלושת החורים במערכת המין הנקבית ומראים איך מעל פתח השופכה יש עוד משהו – והוא הדגדגן. אני מציעה להעזר בדגמים של פות או של דגדגן או באיורים.  דוגמא לאתר שאני ממש אוהבת 

אפשר להגיד מה התפקיד / המהות של הדגדגן –

•  הדגדגן הוא איבר שאנחנו רואות רק את הקצה שלו וזה אולי מוזר להגיד את זה אבל יש לו תפקיד אחד ברור ומרכזי והוא…הנאה! ובגלל שההנאה הזו קשורה לאיבר המין שלנו אנחנו יכולות לקרוא לזה גם "הנאה מינית".
• לא חייבות לגעת בפות שלנו או בדגדגן אבל תדעו שמגע בדגדגן יכול להיות מאוד מאוד נעים ומרגיע.
• המגע צריך להיות נעים לנו –  לא עם אביזרים חדים שיכולים לפצוע ולא בצורה שמכאיבה לנו. כל עוד זה נעים ושומר על הגוף שלנו – אז אין בעיה.
• הרבה פעמים נערות ישאלו "אבל איך לנגוע בדגדגן?" על השאלה הזו אני אף פעם לא עונה. אני אוהבת להגיד להן : "לכי לגלות לבד…זה כל הקסם. ושיהיה בהנאה…."

אפשר (גם) להתייחס לטאבו החברתי

לפעמים (ותלוי באיזה גיל הנערות) אני אוהבת לעשות התרמה רגע לפני שאני מתחילה לדבר, אני אוהבת להגיד שבד"כ לא מדברות איתנו על הנושא, שזה אולי מילה או שיחה שמציפה מבוכה (שקשורה לזה שאנחנו לא רגילות לדבר על זה וככה זה כששוברות הרגלים). ולשאול אותם – האם זה חשוב בכלל בעיניהן לדעת את המידע הזה? ואם כן – למה. ואם לא – גם למה…? מפה יכולים להתפתח דיונים מרתקים! אני מציעה להעמיק את הדיונים האלו באמצעות שאלות (ולא באמצעות תשובות).

אפשר להכניס את ההקשר הפוליטי

לדבר על הקשר שבין רפואה, היסטוריה ומגדר ואיך כל זה משפיע על זה שאנחנו מכיריםות את הדגדגן ממש לא ממזמן (יחסית לאברים אחרים….). תשתמשו במידע שיש בפוסט הזה. 

אפשר להיעזר בסרטונים

כמו לדוגמא הסרטון הממש מעולה של אלמוג או הסרטון המעולה מתוך הסדרה "פה גדול" 

האם לדבר על הדגדגן רק עם בנות?

לא.

ברור ברור ברור שלא!!!

אני צריכה להסביר למה?

ידע על הדגדגן הוא לא רק "ידע של בנות" – הוא ידע אנושי, מיני, רגשי, חברתי. כמו שנלמד ילדים איך פועל הלב או המוח, ככה גם על הדגדגן . אם לא נדבר עליו עם הבנים אנחנו למעשה נמשיך לשמר את הרעיון  שמיניות נשית היא מסתורית, שקטה, אולי אפילו פחות חשובה. ואולי במובן מסוים, לדבר עם בנים על הדגדגן (בדיוק כמו למה לדבר עם הבנות על הדגדגן) זה לא רק ללמד אנטומיה…

ולעזאזל עם העברית -כי איך יתכן שאיבר העונג הנשי הוא בכלל בלשון זכר?!?!?

(חידה קצרה לסיום: כמה פעמים כתובה המילה דגדגן בטקסט…?)

בתמונה: דוגמא להודעות שאני מקבלת לפעמים מנשים שהיו פעם תלמידות שלי ועכשיו הן כבר ממש ממש גדולות 🙂  (בסרטון הראתי לה דגם של דגדגן אחד מיני רבים שיש לי בבית…)

 

רוצה לשמוע עוד דברים שיש לי לומר על מין ומיניות?  מזמינה אותך להאזין לי בפודקאסט