יום אחד התקשרה אלי אמא בהיסטריה (הי סהר, דחוף -נוכל לדבר?. כן בטח!)
הבן שלה, בן 16 (כיתה יא) שכב עם בת הזוג שלו.
היא גילתה את הקונדומים (בדגש על רבים…)…. המשומשים. בפח של השירותים.
ממה היא נבהלה? מזה שהבן שלה עושה מיניות, מזה שהוא היה באינטימיות כזו (של אולי חדירה ואולי לא) עם בת הזוג שלו, מזה שהיא לא ידעה שזה הולך לקרות , מזה שאולי זה לא היה מייטיב וחיובי, מזה שזה קרה מתחת לאף שלה בלי שהיא התכוננה לזה. מזה שהוא לא דיבר איתה על זה.
קודם כל -מובנת ממש. הבהלה.
הרבה פעמים כהורים אנחנו נבהלים מהתנהגות מינית של הילדיםות שלנו (לא משנה באיזה גיל..).
למרות שברור לנו שהתנהגות מינית ומיניות הן חלק בלתי נפרד מההתפתחות האנושית (ובפרט בגיל ההתבגרות)
ולמרות שגם אנחנו עברנו (ועוברים) כל מיני דברים עם המיניות שלנו את ה"טוב" לא תמיד זוכרים ו"הרע" בד"כ יבנה את החרדות שלנו… אנחנו כאילו שוכחים שיש גם וגם וגם…)
עדין, כשזה מכה לנו בפנים זה כזה…בום!
אז פרקתי איתה ביחד את הסיטואציה – ו…תקשיבו – מדובר פה על אם השנה:
-השיח על מיניות הוא ממש פתוח בבית. מגיל קטן הם מדברים על הכל, בינה לבינו יש קשר טוב, הוא משתף בהרבה דברים, מרגיש איתה בנוח. מאז שהוא נהיה נער הם מדברים על מגע מיני ובתוך זה גם על קונדומים, מגע ברצון הדדי והנאה מינית. מאז שנהייתה לו חברה הוא קצת משתף פחות אבל עדין מתקיים ביניהם שיח. הוא מתייעץ לפעמים.
– הוא ובת הזוג שלו כבר שלושה וחצי חודשים ביחד. היא בת גילו. הם התכוננו למגע המיני הראשוני הזה (קנו קונדומים…מצאו זמן שיהיה להם בית ריק…).
אז מה הבעיה…?
שהיא לא ידעה מזה.
שהיא דמיינה שהוא ידבר איתה יום-יומיים קודם ויגיד לה משהו בסגנון: "אמא, אני וחברה שלי הולכים לעשות סקס פעם ראשונה מחר, כשאת ואבא לא תהיו בבית. אנחנו מתכננים את זה כבר כמה שבועות וקנינו קונדומים. ואל תדאגי, אני אדבר איתך אחרי ואספר לך הכל!!!"
והיא גם דמיינה שהם כזה -יתחבקו והיא תסתכל עליו בעיניים נוצצות ותגיד לו -בהצלחה ותהנה ואני מתרגשת בשבילך
ואולי היא גם תוסיף כזה: " אתה בטוח שאתה מוכן? היא מוכנה? שניכם רוצים…?"
(וכשאמרתי לה את כל הדמיון הזה – היא אמרה "כן ,כן! בדיוק מה שדמיינתי אבל עכשיו כשאת אומרת את זה ככה אני מבינה כמה זה לא מציאותי)
כן. זאת לא המציאות.
זה אולי התסריט המיני ההוליוודי…. (פחחחחחחחחחחח)
אבל האמת היא שדווקא ההתנהלות של הבן שלה הייתה מדוייקת מציאות ומאפייני גיל.
זה אנחנו, ההורים, שצריכים ללמוד לשחרר את השליטה, לזכור שאנחנו מציידים אותם כל החיים (ליטרלי כל החיים!!!) בכלים שהם משתמשים בהם במודע או שלא במודע, בידיעה שלנו או ללא ידיעה שלנו…
אנחנו הבאנו אותם לעולם, לימדנו אותם מה שיכולנו, הם למדו מהעולם דברים נוספים וביחד הם מייצרים דרך עצמאית משלהם. זהות.
בסוף היא שאלה אותי האם לדעתי היא צריכה להגיד לו שהיא מצאה את הקונדומים ולדבר איתו.
מה דעתכם?
*אגב, אני אמרתי לה שלדעתי הוא השאיר את זה בפח בידיעה שהיא תמצא…שזאת אולי הדרך שלו לספר לה. אולי.
בפודקאסט תוכלו לשמוע אותי מדברת על מיניות בגיל ההתבגרות – אז קחו לכם זמן האזנה וכנסו לפה
