הצב והצבה שהזדווגו

מיד כשהגענו ל"זוחלייה" של אבא שלי Aron Fay Gal, ניצן שם לב שבאזור של הצבים יש פעילות מעניינת. הוא נכנס והתיישב לצפות. בשלב מסוים הוא התחיל לחקות את הקולות של הצבים (הקולות שלהם נשמעים קצת כמו גניחה אנושית וגם הקשות של השריון). הילד האהוב שלי ישב שם קרוב לשעה.

אחיותי ואני עמדנו בצד, נפעמות מהסקרנות ומרגע הלמידה התמים הזה.

הוא, בן ה-4, לא באמת הבין מה הצבים עושים. האמת שהוא גם לא שאל.

הוא פשוט ישב שם. והתבונן.

הוא לא הבין שהוא צופה ברגע מופלא של הזדווגות בין צב זכר לצב נקבה. כלומר… רגע של יצירת צאצאצים חדשים.

כלומר שהזכר מעביר לנקבה את הזרע שלו באמצעות הנחת פתח הביב שלו (כן, ככה זה נקרא אצל זוחלים) לפתח הביב שלה כך שהזרעים יפרו את הביציות שנמצאות בגוף של הנקבה ובהמשך היא תטיל ביצים בתוך בור באדמה עד שיבקעו מהם צבוקים קטנטנים… (הנה המורה לביולוגיה יצאה מהארון )

הזוחלייה של אבא שלי קיימת כבר הרבה שנים ולאורך הזמן הזה אני מוצאת את עצמי עושה מחקר לא רשמי על התגובות של המבוגרים שמגיעים ורואים את הצבים (לרוב הורים. ולרוב גברים. נשים ממש נמנעות – גם זה תוצאות מחקר לא רשמי….) . אה, ואני גם תמיד מתאפקת לא להגיד כלום. כי כשלא מבקשים ממני עצה -אני לא נותנת בכוח…

אז התגובות הן מגוונות אבל הנה הבולטות מביניהם:

יש את אלו שעושים את עצמם כאילו הם לא רואים. ושהילד.ה שלהם אומרת -הי תראו הם יגידו משהו בסגנון :"כן, מגניב" או ישחררו איזה "אה" כזה.

יש את אלו שיעבירו דחקות (עם ההורים שמסביב) כאילו הם בגיל ההתבגרות, אבל ההארד קור. משהו בסגנון :"וואי וואי, שעות נוספות הוא עושה לה" או " תן בראש אח שלי", "עושה חיים החבר בזמן שאנחנו פה" או "מה, לא יכלת למצוא איזה חדר?" (נשבעת לכם -הכל אמיתי. עושה תצפיות כבר שנים).

וכשיש את השלב של החיזור שבמהלכו הזכר נוהג להתנגח בשריון של הנקבה יהיו גם תגובות של :"איך היא לא נותנת לו" או "אתה לא רואה שהיא לא רוצה אחי, למה בכוח" ושיא התגובות ששמעתי פעם " בואנה -זה אונס!".

ויש את אלו שינסו להתייחס ולהגיד תשובות ממש מלומדות כמו :" הם עושים אהבה" (הם לא….הם צבים….) או "הם מקיימים יחסי מין" (הם לא…הם מזדווגים). או "הם עושים ילדים" (הם לא…הם עושים צבים….).

ויש עוד מגוון של תגובות שמגיעות בעיני מתוך מבוכה גדולה, מחוסר הכנה להתמודדות הזו, מרצון להקליל את העניינים כי זה גדול עלי…

לא שופטת את התגובות הללו. הן מאוד אנושיות. ומובנות.

אבל רוצה להציע כאן תשובות אחרות שאפשר להגיב (ובטוחה שרבות ורבים מאיתנו יגיעו בשלב כזה או אחר לפינת חי/ גן חיות/ גינה ציבורית עם חתולים בתקופת יחום וכו'…)

התיווך של מיניות בעלי החיים היא חינוך מיני חשוב מאוד. ו..כן….גם התעלמות ממנו זה חינוך מיני….

אז הנה כמה הצעות שלי לתגובות או מענה לשאלה כמו "אמא, מה הם עושים?" שאפשר להגיד (ומוזמנות.ים להוסיף עוד בתגובות לפוסט) ובקצרה: אמת, פשוט, מותאם גיל.

– הצבים מזדווגים. (מה זה להזדווג? להזדווג זה הפעולה שבעלי חיים עושים בשביל ליצור צאצאים).

– הזכר מעביר לנקבה את הזרעים שלו כדי שהם יוכלו להפרות את הביצים וככה יווצרו צבים חדשים.

– אני לא בדיוק יודעת מה הם עושים. אולי זה תהליך חיזור כלשהו שהזכר מסמן לנקבה שהוא מעוניין להביא איתה צאצאים לעולם. ואולי זאת הזדווגות כלומר פעולת הזיווג עצמה.

– אני לא יודעת. בואי נסתכל ביחד, זה נראה מעניין. אולי אח"כ נחפש על זה מידע / בואי נשאל את….

עוד טיפים שיכולים לעזור:

1. הם לא צריכים את האינטרפטציה שלנו (הפרשנות המבוגרת שלנו, את ההבנה הבוגרת שלנו). הם ילדים. והן ילדות. תתאימו את התגובות והתשובות שלכםן לגיל שלהםן.
2. השהייה היא דבר נפלא. את לא יודעת מה לענות? אתה מובך מדי? תחזרו אליו או אליה עם תשובה אח"כ.
3. הסבר פשוט ולא מסובך. ודברו אליהםן אמת. כל סיפור אגדה אחר שתוסיפו רק יכול להוסיף השרשרה של תפיסות שגויות…לא דרמטי אבל חבל.

לעוד רעיונות לאיך לנהל שיח עם הילדים שלנו על מין ומיניות – תוכלו לקרוא בהמלצות שלי על ספרים