"סהר, את ממליצה לגלח את התותה?"

יאפ…. ניסוח מאוד ספציפי של נערה (בת 13) 

ככה היא שאלה. אז ככה אני בוחרת להביא את זה לפה

נשארה רבע שעה למפגש.

בדיוק הראתי להן את הדגם פות שיש מעליו מלא שערות ותכננתי להגיע לעוד שני נושאים נוספים…

אבל השאלה שלה פתחה דיון שהיה יותר מדי חשוב בכדי שאני אקטע אותו עם "הדברים החשובים שתתכנתי לספר להן"…..

והן דיברו.

על זה שהן מפחדות שיראו להן את השערות מהביקיני כי יש כאלו (בנים ובנות) שמסתכלים ומעירים. ולכן אין ברירה וחייבות להוריד.

על זה שזה מפחיד לעשות לייזר כי את לא באמת יודעת מה המשמעות של זה… כלומר המשמעות הבריאותית.

אחת הבנות אמרה ש"אולי זה יכול לפגוע בעור שלך, לכו תדעו בנות!" וכולן הנהנו בחשיבות כשהיא אמרה את זה.

הן דיברו על זה שאמא של אחת לא מרשה לה ואמא של אחרת לקחה אותה לעשות שעווה כבר בכיתה ה' ואמא של השלישית לא מדברת איתה על זה בכלל

ואחת הבנות אמרה שהיא לא רוצה להעלות את השיח עם אמא שלה כי היא תגיד לה מה לעשות ולא תדבר איתה.

דיברנו על זה שזה כאילו משהו לא מדובר. ושלתחושתן אין להן באמת בחירה בתוך העולם החברתי שלהן.

אחת סיפרה על "ההיא" מהטיקטוק שמדברת על שיער גוף ושהיא צופה בה כל הזמן והיא מחזקת אותה אבל היא עצמה לא מרגישה שהיא יכולה להעיז להיות כמוה.

והבנות האחרות מיד החליפו עוד עמודי טיקטוק ואינסטגרם שמעלים את הנושא של שיער גוף ודימוי גוף.

"זה הכל בגלל הפורנו"

אמרה אחת הבנות. ביקשתי ממנה להרחיב אז היא סיפרה שאמא שלה אמרה לה שהבנות מגלחות את כל השיער שם למטה בגלל הפורנו.

נערה אחרת הסכימה איתה והוסיפה שאחותה סיפרה לה שבנים הרבה יותר אוהבים את זה. ונערה אחרת אמרה בקול מאוד בטוח ויודע ש"זה לא אסטטי להשאיר שיער גוף. אישה חייבת להיות אסטטית". ונערה אחרת ענתה לה ואמרה :"מה פתאום, יש הרבה דרכים…."

והדיון המשיך והמשיך והיה כל כך מדהים. בעיקר כי הן הדהדו את הדעות והמחשבות שלהן. ובמרחב של המפגש שלנו היה מקום לכל הדעות.

וככה, ממש ככה מתעצבת זהות. תהליך כל כך חשוב בגיל ההתבגרות!! ובכלל!!

ומה לגבי בנים?

גם שם אני פוגשת את השיח הזה. יותר ויותר נערים (בייחוד בגילאים הבוגרים של התיכון) שמורידים שיער ערווה.
גם איתם כדאי לדבר על המשמעויות של זה, על המקור, על הבחירה.
לא לבוא עם דעה של בעד או דעה של נגד – אלא לייצר עבורם מרחב לבחון את הדעה שלהם ומתוכה לייצר בחירה שמתבססת על ידע, חשיבה ומודעות ולא על לחץ חברתי או צו אופנה.

אז מה השורה התחתונה של כל זה?

חוץ מזה שזה פשוט עונג צרוף להקשיב להן.

כמה חשוב זה להחזיק מרחב שמציג את העולם בצורה מורכבת ומגוונת יותר. שידעו שיש מגוון של בחירות, מגוון של דרכים להיות אסטטיות ונשיות, מגוון של אופציות של איך דברים נראים.

לפעמים כל מה שצריך לדעת זה שיש מגוון ושיש עוד אופציות בעולם.

ככה פשוט.

לא צריך הרבה. רק לאפשר מקום לשיח, לתת לו לקרות ולהתקיים בתוך מרחב בטוח, להיות שם כדי לאפשר מגוון דעות.
לא להגיד להם מה נכון ומה לא נכון – אלא לעודד אותם לעצב דעה, חשיבה ביקורתית, זהות. 

במקום לבוא עם אמת אחת ועם מלא ידע לתת להם להחשף למגוון של אמיתות/דרכים/מחשבות וליצור מתוך זה את שלהםן.

זה כל הקסם

ובלי קשר:

מצאתי את הסרטון המהמם הזה של הסטנדאפיסטית האנה ברונר ( למי שיש טיקטוק אני ממליצה לצפות בעוד כל מיני סרטונים שלה שבו היא מראיינת נשים על כל מיני הרגלים שלהן שקשורות לגוף ולמיניות…. ככה לתת לגיטימציה לשונות ולמגוון דעות) : How often do you shave?

לעוד נושאים שאפשר לדבר עליהם עם הנוער – בואו ל"לדוג הזדמנות לשיח" שהכנתי לכם