לפני שנה, במפגש בוקר עם כיתות י"א-י"ב לקראת חג שבועות, החלטתי לספר להם את סיפור שבועות, ככה, כמו שהוא.
שעת סיפור על הבוקר.
סיפור המגילה, על הרעב שהיה בארץ, על אלימלך, רות, נעמי, עורפה והבנים המתים וכל השאר. כשהגענו לחלק שבו רות נשכבה ליד בועד החל דיון שלם – על הסכמה, על התפקיד של רות, על דמותן של נעמי ושל עורפה, על הייצוגיות של הדמויות האלו, על המסר החבוי והסמוי. על זוגיות ואינטימיות, על לואליות ובגידה ואפילו הגענו לנושא של יחסי כוח.
השעה הייתה 9 ורבע בבוקר ונאלצנו לעצור את השיח. השיעור הבא מתחיל.
פתאום עכשיו אני נזכרת שאפילו לא סיימתי לספר להם את הסוף של הסיפור
חינוך למיניות חיובית לא רק בשיעורי חינוך מיני
האומנם?
חינוך מיני יכול להיות דיסיפלינה, שיעור שלם שמוקדש אך ורק לשיח הזה. שיעור עם חוקים ונהלים מסודרים, עם מורה שעבר.ה הכשרה, שבוחר.ת לדבר על הנושאים הללו.
אבל חינוך מיני יכול גם להכנס, ככה בין הסדקים, של מגוון עצום של שיעורים בדיסיפלינות אחרות.
רוצה לקבל רעיונות נוספים לחינוך מיני בכיתה? אני מזמינה אותך להכנס למערכי הפעילות שלי