"אימא, את צופה בפורנו?"

זאת השאלה שהגיעה אלי בנסיעה תמימה לגמרי

ו- ואי וואי שיהיה לי בריא, לא התכוננתי לשאלה הזאת.

נסענו ברכב לבקר חברה שלי. רק הוא (בן 7), אחיו התינוק ואני.

דיברנו על כל מיני דברים ובין השאר גם על חשיפה למילים ולתכנים כלשהם ע"י חבר'ה גדולים יותר ממנו בבית הספר ומה עושים כש….ותוך כדי השיחה התקדמה גם לזה ששאלתי אותו איזה נושאי שיחה עולים בהסעה.

"לפעמים בהסעה הם מדברים על הפורנו הזה. הגדולים"

"מה הם אומרים?"

"הם צוחקים על זה" הוא אמר " לפעמים הם אומרים כל מיני מילים אני לא מצליח לעקוב. והם עושים את הקולות האלה וצוחקים"

"ואיך זה מרגיש לך?" אני שואלת אותו

"לפעמים זה מסקרן, לפעמים זה משעמם, לפעמים זה מצחיק ואני צוחק. אני לא כל כך מבין מה זה"

" פורנו זה משהו שקשור לעולם של המבוגרים בכלל, האנשים שרואים שם יהיו ערומים והם ישחקו כאילו הם זוג מבוגרים אמיתי שמקיים מגע מיני ביחד. זה לא משהו שילדים אמורים לראות, זה לא משהו שבכלל קשור לילדים… אבל לפעמים תוכן כזה מגיע גם לילדים"

ואז הייתה שתיקה כזאת והייתי בטוחה שזהו, עברנו נושא אבל הוא פתאום הפציץ בשאלה הזו.

תשמעו,

זה קורה מלא, השאלות הלא צפויות האלו.

ואת רוצה לתת תשובה טובה וכנה ואמיתית ומותאמת גיל – אבל גם כזאת שתרגישי איתה בנוח, ושירגיש לך נכון.

אז מה לעשות במצב הזה?

קודם כל לקחתי לעצמי לפחות 2.5 דקות השתהות.

ומי שמכירה אותי יודעת שאני מאלו ששולפות תשובות בקצב.
אבל רציתי תשובה טובה ומדוייקת ומותאמת לסיטואציה.
אז נתתי לעצמי כמה דקות בראש כדי לחשוב עליה. 

והוא לא האיץ. המשיך להתבונן בנוף שהתחלף מהחלון 

ואני נתתי לעצמי עוד רגע,

הידקתי תובנות, תחושות ומחשבות

ואז אמרתי לו:

" אוקי. השאלה שלך ממש הפתיעה אותי. ולקח לי רגע לענות כי רציתי לחשוב טוב טוב מה לענות לך.

אז האמת היא שכן, ראיתי פורנו.

והפעם הראשונה שזה קרה הייתה מאוד מורכבת לי, סיפור שלא נעים לי להיזכר בו בכלל ולכן אני גם לא רוצה לדבר עליו עכשיו וגם רוצה לשמור את הסיפור הזה לעצמי.

לפחות לכרגע"

"ואיך זה הרגיש לך?" שאל הילד החכם והרגיש שלי

שוב פעם לקחתי לעצמי רגע לענות.

"זה מכווץ לי את הלב. גם מהמחשבה על איך זה משפיע על מי שצופה בזה, איך זה משנה לו את האופן שבו הוא אולי יחשוב או יתנהג בתוך מערכות היחסים שלו, בתוך המיניות עם עצמו או עם אחרים"

והוא לא הגיב אחרי המשפט הזה. ויש מצב שהוא אפילו לא הבין את המשפט הזה

אבל זה בסדר.

אני מקווה (ומאמינה) שהמשפט הזה ימשיך להדהד בראשו.

מתישהו, הוא יצטרך את זה.

לפעמים זה כל מה שאנחנו צריכים לעשות

לפזר מסרים שיהדהדו וימשיכו
גם אם ברגע הנתון הזה לא בטוח הבינו את כל המשמעויות של מה שאמרנו

גם אם הם לא יזכרו את הסיפור הזה בדיוק כמו שאנחנו זכרנו

תחשבו רגע – מה ישאר איתם אחרי שיחה כזו?

• שאפשר לדבר איתם על הכל
• שאם אני מרגיש כיווץ בבטן זה אומר שאולי זה משהו שלא טוב לי
• שפורנו לא מלמד אותי על מערכות יחסים ועל איך נראית מיניות
• שאבא ואמא ממש סבבה עם לדבר איתי על דברים והם לא נבהלים ולא כועסים מהשאלות שלי
• שיש עולם של מבוגרים שהוא נפרד משל ילדים

וכו'…

תאמרו את המסרים איך שתרצו – אולי השאלה היא לא מה תגידו אלא מה אתם רוצים שישאר איתם אחרי השיחה.

וזה יכוון אתכם לשאלה "מה להגיד"