ברגע תמים אחד נוצר משחק מתוק
אחד המשחקים האהובים על ניצן (בן 2.5) הוא המשחק "אפשר לגעת".
הוא יושב מולי ואומר :"אפשר לגעת לך בברך?"
אם אני אומרת לא – אז הוא יכול לשאול על איבר אחר או להמשיך לעיסוקיו
אם אני אומרת כן – אז הוא נוגע ממש בעדינות ושואל "נעים לך אמא?".
לפעמים אני אגיד כן, לפעמים אני אגיד לא.
ואז מגיע תורי
ואני שואלת אותו.
"ניצני, אני יכולה ללטף אותך באוזן?"
ואם הוא אומר כן אני אלטף עד שהוא יגיד די.
וככה משחקים עד שנמאס לאחד מאיתנו.
לפעמים הוא שואל :"אפשר לגעת לך בציצי"
ואני אומרת לא.
והוא אומר "אפשר לגעת לך באף"
ואני אומרת כן
והוא מלטף לי את האף.
קרוב קרוב אלי.
ובא לי לנשק אותו אבל אני עוצרת בעדי
כי עדין לא הגיע תורי לשאול
אם אפשר לגעת.
עוד על חינוך מיני בבית אפשר לקרוא ממש פה